גישות מעשיות לתקשורת ולגבולות, מה מאפיין כל גיל, ומידע בסיסי על חום ותרופות. מידע כללי בלבד.
מצב חירום: פרכוס, קושי בנשימה, חוסר תגובה או חשש לסכנת חיים - מתקשרים מיד ל-101 (מד"א). במקרה של חום בתינוק מתחת לגיל 3 חודשים - פונים לרופא או למיון (פרטים בלשונית "חום ותרופות").
התנהגות מאתגרת היא לעיתים דרך של ילד לבטא קושי, צורך או בדיקת גבולות. אלה גישות שמדריכי הורות נוהגים להמליץ עליהן. הן לא מבטיחות תוצאה אצל כל ילד.
1. הצעת בחירה
במקום הוראה, מציעים שתי אפשרויות שמתאימות לכם. הילד מקבל תחושת שליטה, והמטרה מושגת.
במקום: "תנעל נעליים". אפשר: "אתה רוצה לנעול את הנעליים הכחולות או את המגפיים?"
2. תיאור במקום הוראה
תיאור רגוע של מה שרואים משאיר לילד מקום לפעול בעצמו, ופחות מכניס אותו למגננה.
במקום: "כמה פעמים אמרתי לך, הנעליים זרוקות!" אפשר: "אני רואה נעליים על השטיח בסלון."
3. הסחת דעת (Redirection)
לפעוטות וילדים קטנים קשה לווסת רגשות. כשהם נעולים על משהו אסור, "לא" לבדו לא תמיד מספיק, וכדאי להציע מיד פעילות אחרת.
אפשר: "את המפתחות אסור לזרוק. בוא נראה כמה גבוה אתה יכול לזרוק את הכדור הרך."
4. התקף זעם
כשהילד מוצף רגשית, קשה לו להקשיב להסברים. לכן:
דואגים לבטיחות הילד והסביבה.
נושמים עמוק ויורדים לגובה העיניים שלו.
מחבקים אם הוא מאפשר.
מנסחים: "אני רואה שאתה ממש כועס, אני כאן איתך."
את ההסבר וההוראה משאירים לרגע שאחרי שנרגע.
5. חיבור לפני תיקון
קל יותר להציב גבול כשהילד מרגיש שמבינים אותו. קודם מרגיעים ומתחברים, ואחר כך מתקנים התנהגות.
6. עקביות עדיפה על שלמות
עדיף גבול אחד או שניים שאתם עומדים מאחוריהם ברוגע, מאשר הרבה חוקים שמשתנים לפי מצב הרוח והעייפות. כשילד בודק גבול, יציבות עוזרת לו להבין שהגבול אמיתי.
7. דוגמה אישית
ילדים לומדים הרבה ממה שאנחנו עושים, לא רק ממה שאנחנו אומרים. אם אנחנו מווסתים כעס, יש להם מודל לחקות.
תוויות על הילד
"אתה ילד רע", "עצלן", "בכיין": תוויות עלולות להיתפס כמי שהילד הוא באמת. מתארים את המעשה ולא את הילד.
אפשר: "המעשה הזה לא מקובל עליי, ואני אוהב אותך."
איומי סרק
"אין טלוויזיה חודש" או "אני משאיר אותך כאן". כשלא מקיימים, הילד לומד שהמילים לא אמיתיות. תוצאה צריכה להיות קשורה למעשה, הגיונית וכזו שאפשר לעמוד בה.
"אתה תמיד..." ו"אף פעם לא..."
משפטים מוחלטים נשמעים כגזר דין ומעוררים תסכול. עדיף לדבר על מקרה מסוים.
לשבור בגלל צרחות
אם אמרתם "לא" והחלטתם להישאר בו, נסו להישאר רגועים. אם הגבול נשבר בגלל צרחות, הילד עלול ללמוד שצרחות עובדות. אם הגבול באמת היה שגוי, אפשר לשנות אותו ברוגע ובלי לחץ.
התפתחות היא אישית. הגילאים הם הערכה כללית, לא מבחן. חששות לגבי התפתחות הילד מבררים עם רופא הילדים או עם טיפת חלב.
👶 תינוקות (לידה עד שנה)
גזים וקוליק
בכי חזק של תינוק בריא בשבועות הראשונים נפוץ. אפשר לנסות להחזיק אותו בתנוחות שונות, לעסות את הבטן בעדינות, ולעודד גרעפס בזמן ההאכלה ובסופה.
פנו לרופא אם הבכי מלווה בחום, הקאות חוזרות, דם בצואה, סירוב לאכול או נראה שהתינוק חולה. תכשירים נגד גזים ונוסחים אחרים: התייעצו עם רופא או רוקח.
בקיעת שיניים
יכולים להופיע ריור מוגבר, נשיכת חפצים, אי שקט וחניכיים רגישות. אפשר להציע נשכן שקיררו במקרר, או לעסות את החניכיים בעדינות באצבע נקייה.
לגבי ג'לים ותרופות לחניכיים, התייעצו עם רופא או רוקח לפני שימוש בהם. בחלק מהתכשירים יש הגבלות גיל.
🧸 פעוטות (1 עד 4)
זה הגיל שבו הילד מגלה שהוא נפרד מההורים, רוצה עצמאות, ועדיין אין לו מילים לכל הרגשות. כדאי:
לתת עצמאות בתוך גבולות ברורים (לבחור חולצה, לסגור בעצמו את סקוץ' הנעל).
לתת שם לרגשות: "אתה כועס כי רצית עוד ממתק. מותר לכעוס, אסור להרביץ."
🎒 בית ספר יסודי (5 עד 11)
חשיבות החברים, הישגים בבית הספר ובניית דימוי עצמי.
לשבח מאמץ: "ראיתי כמה השקעת" במקום "איזה גאון אתה".
זמן אישי קבוע: זמן קצר ביום, בלי מסכים, בפעילות שהילד בוחר.
כללי מסכים ברורים: למשל בלי מסכים בזמן ארוחה ובחדר השינה לפני השינה.
🧑🎓 גיל ההתבגרות (12 עד 18)
בניית זהות עצמאית והתרחקות טבעית מההורים לטובת החברים.
מנהל ליועץ: אפשר לשאול "אתה רוצה שאקשיב, או שנחשוב על פתרון ביחד?"
בוחרים מלחמות: לא מתווכחים על כל דבר. שומרים את המאבק לדברים הקריטיים: בטיחות, אלכוהול וסמים, כבוד בסיסי ולימודים.
הדלת פתוחה: גם כשהם מתריסים, חשוב שידעו שההורים יציבים ונגישים.
שימו לב: שינוי חד בהתנהגות, בידוד ממושך, דיבורים על פגיעה עצמית או על חוסר טעם בחיים הם סיבה לפנות לאיש מקצוע בהקדם (רופא משפחה, פסיכולוג או גורם בקופת החולים). אם יש סכנה מיידית, מתקשרים ל-101.
זה מידע כללי בלבד ולא ייעוץ רפואי. מינוני תרופות נקבעים לפי משקל ולפי העלון או הוראת רופא. האתר לא מציג מינונים. בכל ספק, פנו לרופא ילדים.
מתי חום מחייב בדיקה
תינוק מתחת לגיל 3 חודשים: חום הוא סיבה לפנות לרופא או למיון. לפי מכבי, חום מעל 38 מעלות בגיל הזה מחייב פנייה דחופה למיון.
פרכוס (עם חום או בלעדיו): פינוי דחוף לחדר מיון באמבולנס (101).
גם בגילים גדולים יותר, חום גבוה שנמשך, שלא מגיב לתרופות, או מלווה בקוצר נשימה, מחייב פנייה לרופא.
מדידת חום
משתמשים במדחום דיגיטלי. מדחום כספית יצא משימוש.
המדידה יכולה להיות רקטלית, בבית השחי או בפה, לפי גיל הילד ושיתוף הפעולה. בבית השחי מקובל להוסיף חצי מעלה לקריאה.
תרופות להורדת חום ולשיכוך כאב
בישראל נפוצות שתי קבוצות: פרצטמול (למשל אקמול) ואיבופרופן (למשל נורופן, אדוויל).
איבופרופן: לפי מכבי ולפי האיגוד לרפואת ילדים, מגיל 3 חודשים (ומשקל לפחות 5 ק"ג) בהוראת רופא ובמרשם; מגיל 6 חודשים אפשר ללא מרשם.
פרצטמול בתינוקות קטנים (עד 3 חודשים): קודם פונים לרופא.
אספירין אסור לילדים מתחת לגיל 16.
מינון: לפי משקל הילד והעלון. אל תנחשו, וקראו את המזרק בעיון.
נוזלים
כשיש חשש להתייבשות אצל תינוק מתחת לגיל שנה, אפשר לתת נוזלים עם תערובת מלחים וסוכרים מאוזנת, כפי שמכבי מציינת. התייעצו עם רופא.
המידע באתר הוא כללי, ללא ייעוץ רפואי, פסיכולוגי או חינוכי, ואינו מחליף התייעצות עם רופא ילדים, טיפת חלב או איש מקצוע. כל ילד שונה. מקורות המידע הרפואי מצוינים בלשונית "חום ותרופות". הגישות בתקשורת הן דעות מקובלות בספרות ההורות ולא הוכחה לכל ילד.